رمضان كريم

رمضان كريم
الحركة العربية للتغيير
الحركة العربية للتغييراهداف الحركة
الحركة العربية للتغييرمكاتب الحزب
الحركة العربية للتغييرمؤسس الحركة
الحركة العربية للتغييرنشيد الحركة العربية للتغيير
الحركة العربية للتغييرمبادئ الحزب
إنضموا للحزب
خطابات احمد الطيبي
تسجيلات احمد الطيبي
أسامة السعدي
نتائج الاستطلاع السابق
قياديون
العربية في الميدان
العمل البرلماني
فيديو و تسجيلات Video
نشروا في الإعلام
English
עברית
مقالات وآراء
توجهات الجمهور
تكريم
لجنة التحقيق البرلمانية برئاسة الطيبي
انتخابات 2013
كلمة الحركة العربية
اختراق سوق العمل
القائمة المشتركة
منكم وإليكم
انجازات برلمانية
أدباء وقصائد وطنية
اشبالنا
نساء في الطليعة
مكاتب الحزب
شبيبة الحركة العربية للتغيير
الارشيف
Posters
اتصل بنا
أناشيد الحركة
شخصيات وصور
انتخابات10\2\2009
إستطلاع
ما هي القضايا التي تطالب النواب العرب العمل عليها
 التعليم
 السكن والبنية التحتية
 العمل
 الصحة
 القضايا السياسية والفلسطينية
  
نتائج الاستطلاع السابق
المشاركة في الانتخابات

كيف سيتعامل المواطنين العرب مع ارتفاع الأسعار ؟
نشروا في الإعلام
الحكم على منفذ الاعتداء على النائب الطيبي في مظاهرة بئر السبع بالسجن لمدة أربعة أشهر فقط

هآرتس تروي تفاصيل معركة الطيبي في لجنة المالية لأجل تجنيد تمويل لتطوير الثقافة والبحث العلمي في المجتمع العربي
اتصل بنا
توجهاتكم الينا تنير لنا الطريق

اتصل بنا
Posters
الهوية اهم من بطاقة الهوية

كفى للعنف
   
 
לא הכל שפיר - כתבה בהארץ
לא הכל שפיר - כתבה בהארץ
    رابط للخبر

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2806531?=&ts=_1451046840759

לא הכל שפיר

סתיו שפיר (מפלגת העבודה־המחנה הציוני) היא חברת כנסת פעילה ובולטת. בטח ראיתם אותה לא פעם, לא פעמיים ולא עשר, מתקוטטת עם יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, למול המצלמות. היא עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: שקיפות, שקיפות ושקיפות. היא מינתה עצמה למשגיחת הכשרות של ה"העברות", אותם תהליכים סמויים וחמקניים המאפשרים לחברי הוועדה לנייד סכומים אדירים מתחנה א' לתחנה ב' ללא פיקוח ובקרה של ממש. זה לא שלפני שפיר הוועדה התנהלה בהפקרות מוחלטת. זה לא שלפני שפיר הכנסת היתה נעדרת ח"כים הגונים וישרי דרך שפקחו עין על הקופה הציבורית ושמרו באדיקות על אינטרס הציבור. הם פשוט עשו זאת בדרך פחות צעקנית וססגונית.

כפי שקורה לרבים וטובים, וגם לפחות טובים, שפיר התאהבה בתדמית הז'אן דארקית שלה, אותה היא בנתה בעמל רב בקדנציה הקודמת, הראשונה שלה בכנסת. הקפדנות והדבקות במטרה הראויה כשלעצמה הפכו אותה לטהרנית עקשנית כפי שיעיד הסיפור הבא.

ביום רביעי, יומו האחרון של השבוע הפרלמנטרי, הניח יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה) הצעה דחופה לאשר העברה של תשעה מיליון שקלים לציבור הערבי: חמישה מיליון למשרד התרבות והספורט, לצורך מה שנקרא "תרבות ערבית", וארבעה מיליון למשרד המדע, למו"פ (מחקר ופיתוח) ערבי. כבשת הרש לציבור מקופח ודפוק. את הכספים השיג ח"כ אחמד טיבי, מהרשימה המשותפת בעמל רב, בדם יזע ודמעות, עוד בשנה הקודמת, אולם אילוצים טכניים עיכבו את הסגירה הרשמית. השבוע הושג הסיכום. מאחר שהשנה האזרחית קרבה לסיומה, ביקש גפני מחברי הוועדה לאשר באורח יוצא דופן את אישור הבקשה. "טיבי הביא הישג גדול לציבור שלו", אמר גפני. הוא הזהיר שאם הפרוצדורה לא תסתיים בהקדם, הכסף המובטח ילך פארש.

על פי הנוהל בוועדה, בקשה חריגה מחייבת את הסכמת האופוזיציה. לאותם תשעה מיליון צירף האוצר בקשה לאשר העברת כ–70 מיליון (110 מיליון, טוענת שפיר), נוספים למשרד התרבות.

נציגי האופוזיציה ובהם זהבה גלאון (מרצ), אראל מרגלית ומנו טרכטנברג (המחנה הציוני) ומיקי לוי (יש עתיד), הסכימו מיד. שפיר התנגדה. היא דרשה לדעת מדוע הכספים לא הועברו בשנה הקודמת. טיבי הסביר לה שההבנה העקרונית הושגה אמנם בשנה שעברה אבל הסיכום המעשי, הנעילה, התבצעו כעת. שפיר התעקשה. היא רצתה עוד פרטים ועוד מידע.

מרגלית וטרכטנברג ביקשו הפסקה על מנת לקיים התייעצות סיעתית של האופוזיציה. התכנסו נציגי האופוזיציה בחדר צדדי. שפיר התבצרה. היא דורשת פרטים.

עמיתיה לסיעה ניסו לדבר על לבה. "זה ייראה רע אם נמנע את התשעה מיליון הללו דווקא מהערבים", הפציר טרכטנברג. שפיר לא אבתה לשמוע. מרגלית הזכיר לה שיום קודם הצביעה הוועדה, בתמיכתה, בעד נוהל החרגה זהה ואישרה העברת סכום לרווחת ניצולי השואה. "אם הסכמנו להחריג אתמול אין סיבה שלא להסכים גם היום". שפיר התעקשה. היא קתולית יותר מהאפיפיור כידוע. היא הרצתה להם על חשיבות השקיפות, שקיפות. מיקי לוי התעצבן: "סתיו, זה לא הוגן שנתקע לנצח את התשעה מיליון הללו, אחרי שאתמול העברנו בנוהל זהה עשרות מיליונים לרווחה".

בינתיים, נציג ישראל ביתנו, עודד פורר, ראה ששפיר מערימה קשיים. הוא הודיע כי גם לו יש השגות, וכי עד שלא ישמע את עמדת אביגדור ליברמן — הוא מתנגד. לטיבי קפץ הפיוז. הוא התנפל על שפיר בצרחות שהדהדו מבעד לדלתות המוגפות, וככה זה נשמע (בקיצורים מתחייבים): "סתיו, את רואה מה עשית? בגללך ישראל ביתנו התעוררה. אני פועל ללא לאות כדי לתקן את העוול ההיסטורי שמפלגתך עשתה לנו, וקיפחה אותנו עשרות בשנים. הרי אתמול הסכמת להחרגה מדוע את מתעקשת?"

"אני חייבת לבדוק כל פרוטה", שחה שפיר. טיבי התפוצץ: "את עושה דווקא! את מתנשאת! את מתנשאת על ערבים, על מזרחים. את צבועה! מלכת הצביעות של ועדת הכספים והכנסת! את מגיעה לכאן רק כשדנים בהעברות עם העוזר שלך שמצלם אותך צועקת על כולם והפעם את עושה את זה על חשבון הציבור הערבי. יש לי בקשה: אני דורש שלא תגידי לי שלום כשאת רואה אותי בכנסת". (פרפארזה לנאום המיתולוגי של עמיתו, ג'מאל זחאלקהמעל דוכן הכנסת שכוון לשפיר בו קבל שהיא מתעלמת ממנו במפגיע משום שהוא ערבי ומעולם לא בירכה אותו בשלום.)

הישיבה התפוצצה. גפני הצליח להשיג דחייה נוספת. אחר הצהריים הוא כינס את הוועדה, וסוכם שההעברה תאושר ביום שני הקרוב, רגע לפני שהכסף מתאדה לו. טיבי נשם לרווחה. יו"ר העבודה, יצחק הרצוג, ניגש אליו במליאה והתנצל בפניו על עוגמת הנפש שנגרמה לו בעטיה של שפיר.

שאלתי את שפיר מה היא חושבת על ההתנצלות הזו. היא נאלמה דום. "אתה בטוח בזה?" שאלה. השבתי בחיוב. היא נשמה עמוקות. כמובן שהיא אינה רואה שום פסול בהתנהלותה. לדעתה, דילים כאלה בין אופוזיציה לקואליציה הם פסולים. הערבים רוצים כסף המגיע להם בדין? שהמדינה תכניס אותו לבסיס התקציב. טוב, זוהי אוטופיה. אפילו שפיר לא תצליח להפוך את הפוליטיקה הישראלית על פיה. שאלתי אותה אם היא רואה עצמה ישרה יותר מגלאון, טרכטנברג, מרגלית ומיקי לוי. "אני לא רוצה להגיד לאף אחד איך לעבוד", היא השיבה, "אני עושה את עבודתי".


تعليقات الزوار - ( لاضافة تعقيب اضغط هنا )
لا يوجد تعليقات تم نشرها في هذا المقال
 
 
   

האתר מופעל ונתמך ע"י אמ.אס.נט מולטי פתרונות אינטרנט ומחשבים.